אור חדש ט׳:כ״ט

29 "ותכתוב אסתר וגו'" פסוק כט. התיו גדולה, לומר כי מלמעלה הכתיבה, שהיה עליה רוח הקודש מלמעלה. והעולם התחתון הוא קטון, והעולם של מעלה הוא גדול, ולכך התיו גדולה, כי היה הכתיבה הזאת מלמעלה.

30 "לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית". לפי הפשט נראה שלכך כתב פעם שנית, אף על גב שכבר כתב להם למעלה פסוקים כ, כא לקיים את הפורים, מכל מקום כתב שנית, שיהיו מוחזקים בפורים; כי בפעם הראשון שהרגו ביום י"ג בכפרים ונחו ביום י"ד, ובשושן* הרגו אף בי"ד ונחו ביום ט"ו, זה היה פעם ראשון למעלה פסוקים יז, יח. ולא כתב מרדכי עדיין כלל באותו פעם. ואחר שנת המעשה, כתב אליהם מרדכי כמו שאמר למעלה למעלה פסוקים כ, כא. ובשנת שנית כתב עוד פסוק כט, ועם פעם ראשון היו שלשה פעמים, כך יש לפרש פשוטו.

31 אבל רז"ל מפרשים מגילה ו: "פורים השנית" אדר השני. וקשה, דזה אינו משמעות הכתוב כלל. ונראה שכך רצה לומר, שכבר עשו פורים באדר הראשון מפני שלא ידעו כי השנה ההיא מעוברת. וכאשר נתעברה השנה, כתב להם שיעשו פורים שני באדר השני, והנה הלשון כמשמעו.

32 ועוד בגמרא מגילה ז., "לקיים את פורים השנית", אמר רב יהודא אמר שמואל, מתחלה לא קבעוה רק בשושן בלבד, ואחר כך תקנו בכל העולם. ולכך כתב "לקיים את הפורים השנית", לקיים אותו בכל העולם, לא בשושן בלבד. אבל קשה, דכתיב לפני זה פסוק כז "קיימו וקבלו היהודים ועל זרעם להיות עושים את שני הימים וגו'", ו"את שני הימים" לא שייך לומר שהם בשושן בלבד, כי יום י"ד הוא בשאר מקום, ויום ט"ו הוא בשושן. ונראה לומר, כי מה שכתיב "הפורים השנית" היה אחר שקבעו ימי הפורים בכל העולם, וכתבו לקיים ימי הפורים השנית. כלומר, כמו פורים השני שהיה בכל העולם, כך יקיימו* אותו בכל העולם. ומפני כי בפורים השני קבעו אותו בכל העולם, ופורים הראשון לא היה בכל העולם, לכך כתבו שיהיו מקיימין פורים השנית. ואף על גב שכבר קבלו הפורים, כתב עוד פעם אחר לעשות הפורים, מפני שלא יאמרו כי לא היה הקבלה לדורות רק שיעשו הפורים פעם אחד בשביל הנס שנעשה להם, אבל לעשות הפורים מידי שנה בשנה - לא. לכך כתבו כתבים לקיים את פורים השנית שהוקבע בכל העולם, ויהיה נעשה לדורות.

33 ויש לפרש גם כן, כי מה שאמר לפני זה פסוק כז "קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם להיות עושים שני הימים וגו'", היה זה בשנה השנית שקבלו עליהם כל העולם לעשות ימי הפורים. ומה שכתיב "ותכתוב אסתר וגו' לקיים הפורים השנית", מפני שצריך אזהרה בשעת מעשה. ולכך כאשר הגיע הזמן של פורים השנית, כתבו לקיים פורים השנית, והוא אזהרה בשעת מעשה, כך יראה לפרש.

34 ויש לתרץ כי לכך למעלה כתיב פסוק כ "ויכתוב מרדכי", וכאן כתיב "ותכתוב אסתר ומרדכי", ולמה לא כתיב למעלה "ותכתוב אסתר". אבל דבר זה מפני למעלה פירושו כי מרדכי היה בסנהדרין, והסנהדרין הם קובעים, שהם בית דין. ולכך כתיב מרדכי בלבד, שהוא ראש בסנהדרין, ואין אשה בבית דין, אף על גב שעליה רוח הקודש, אין אשה בבית דין. אבל כאן שלא היה רק להחזיק בשעת מעשה שיקיימו את אשר קבעו סנהדרין, לדבר זה אסתר יותר, שיראים מן המלכה ביותר, כך נראה נכון.